טקס אפריקאי לאבל כאב, וצער
איילת מאיר ועדי-אביגייל כהן
יום שני, 4/3/19
אורחן חוויאג', גבעת יערים
מהו טקס אבל קהילתי ?
מקורו של טקס האבל הקהילתי במערב אפריקה.
זהו טקס שמאני מסורתי, שבו היחיד והקהילה חוברים יחדיו כדי לאפשר שיחרור של רגשות תקועים ואבל על כל מה שסיים את תפקידו, כל מה שיש צורך להפרד ממנו.
הקהילה כגוף אחד, אינה מבדילה בין כאב אישי לכאב קולקטיבי, ועל ידי כך מצליחה לשמור על המרקם הבריא שלה ועל האפשרות להתחדשות רגשית, רוחנית ואקולוגית.
אמנם אפריקה רחוקה, ואנחנו בני התרבות המערבית, אך מסתבר שמה שטוב לאפריקאים הוא מצויין לנו וגם פה במערב הטקס פועל בעצמה רבה ומאפשר התחדשות, הנעת רגשות, שחרור טראומות, חיבור אנושי פשוט ושמחת חיים עמוקה.
למי מתאים הטקס?
-
למי שעבר/ה משברים- גירושין, מוות, פרידות, פיטורין
-
למי שחווה טראומות
-
למי שחי/ה בהרגשה של ניתוק מעצמי, מהרגשות שלי ומאחרים
הכירו את המנחות
איילת מאיר
פסיכותרפיסטית בשיטת Hakomi (טיפול רגשי ממוקד גוף) בעלת נסיון של מעל ל20 שנה בעבודת גוף נפש, מלמדת NVC, תקשורת מקרבת עפ"י ד"ר מרשל רוזנברג, מטפלת שיאצו. ירושלמית. חולמת על עולם של איזון מחודש בין זכרי לנקבי.
עדי-אביגייל כהן
עובדת סוצאילית קהילתית ומנחת סדנאות אקולוגיה עמוקה. מלווה ומארגנת תהליכים קבוצתיים של ריפוי והעצמה. ממובילת תנועת הטרנזישן בישראל לקידום פתרונות קהילתיים לעתיד בר קיימא. גרה בדרום ת"א.
משתתפים מספרים
הילה, ירושלים
"לפני חודש החלטתי סוף סוף לתת לעצמי את המתנה שחיכתה בסבלנות כבר כמה חודשים טובים -
השתתפות בטקס אבל שמנחות איילת ואביגייל.
הגעתי בחשש מה שהמנגנונים שפיתחתי לעצמי כדי לחיות בשמחה וחיוביות יקרסו ואאלץ לחוות דברים כואבים ומפחידים. בפועל, הטקס מונחה, מוחזק, מלא צלילים, ריחות, מראות יפים ובעיקר הרבה הרבה יחד, מאפשר לדברים שמהם פחדתי לעלות בצורה אוהבת ונתמכת.
במרחב שבו מותר ורצוי לחוות את הצער והאבל שלך נוצר מעין קשר מחודש עם הטבע, האנשים והעומקים האישיים שלנו. אולי דרושים כמה טקסים כדי להכיר את המקום הזה לעומק אבל אני ממש שמחה על החוויה שהעלתה בפני את האופציה שבהקשר הנכון, ניתן להכיל ולחבק ולקבל את כל מה שחשבתי שאי אפשר.
מחכה לטעום עוד."
